החלטה בתיק בש"א 3456/08

לפני בקשה שכותרתה " למתן צו לפי פקודת ביזיון בית המשפט ולעיכוב הליכים" זאת לגבי הליכים שהחלו וממשיכים בת.א. (שלום חיפה) 5803/05 מן הטעם שבית המשפט דכאן ובית המשפט העליון החליטו כי אין להמשיך בהליכים כנגד המבקשים.

סקירת האירועים וטענת הצדדים

1.         ביום 16.2.05 הוגשה על ידי הייסם כרוף בע"מ (להלן:" החברה") ושתי חברות נוספות (להלן:" החברות"), בקשה למתן צו הקפאת הליכים לפי סעיף 350(ב) לחוק החברות התשנ"ט - 1999 (להלן:" חוק החברות"). ביום 28.3.05 הגישו המשיבים תביעה כנגד החברה וכנגד מר הייסם כרוף (להלן:" כרוף") שהינו אורגן בחברה. התביעה בסדר דין מקוצר תוקנה בשלב מאוחר יותר. הבקשה להקפאת ההליכים כאמור לעיל, התבקשה כלפי החברות, אולם משהצליח הנאמן בהקפאת ההליכים רו"ח פרדקין, להגיע להסדר נושים, הוגש ההסדר לבית המשפט ואושר ביום 14.6.05, כאשר הצו הפורמלי ניתן, לאחר תגובת הכנ"ר, ביום 13.7.05 (להלן:" הצו"). יודגש כי להסדר הנושים צורף מר הייסם כרוף כצד.

2.         לאור האמור הגישו המשיבים הודעה לבית המשפט בחיפה (13.3.06) בצירוף בקשה להעברת המחלוקת לבית המשפט המחוזי בירושלים לאור מתן הצו. כב' השופט י' וגנר קבע ביום 11.7.06, לאחר שקיבל תגובת המשיבים, כי יש לקבלה באופן זמני על מנת לאפשר העברת נושא פרשנות ההחלטה של בית המשפט המחוזי אליו, דבר העולה בקנה אחד עם הפסיקה (ראו להלן).

3.         לאור החלטה זו פנו המשיבים בבקשה להבהרת הצו הפורמלי (מיום 13.7.05), בית המשפט קיבל את תגובת המבקשים דכאן.

טענת המשיבים הייתה כי ניתנו להם 5 שיקים של החברה אשר 4 מהם חוללו לאחר הגשת הבקשה להקפאת הליכים.

המשיבים טענו כי הצו הפורמלי בעניין עיכוב ההליכים מתייחס אך ורק לתביעות בעניין של ערבויות אישיות שניתנו על ידי מבקש 2 (כרוף), לצדדים שלישיים ולא למשיבים, וכן בשל חובות שנוצרו לפני יום ה- 17.2.05. המבקשים טענו כי עילת התביעה בגין מתן השיקים נולדה לפני מתן הצו, על פי הסכם משלהי שנת 2004, וכי כך טענו התובעים בתביעתם.

4.         מכל מקום בית המשפט המחוזי בירושלים התבקש להחליט במחלוקת וביום 10.12.06 יצאה מלפניו (כב' השופטת ח' בן עמי) החלטה, לפיה בקשת המשיבים להמשך בהליכים בחיפה נדחית. (להלן:" החלטת המפסקת").

5.         לאור החלטה זו ביקשו המבקשים מבית המשפט השלום בחיפה לעכב ולבטל את ההליכים ולאחר תגובת המשיבים, וכן לאור העובדה שבין לבין הוגש ערעור לבית המשפט העליון על החלטה הנ"ל, קבע בית המשפט השלום בחיפה את התיק לקדם משפט, ולפיכך הגישו המבקשים בקשה לעיון חוזר וכן הוגשה תגובה לה.

6.         עוד ההליך בבית משפט השלום בחיפה תלוי ועומד, ניתנה ביום 4.6.08 החלטה ברע"א 9036/07 (שהוסב מסיווגו כע"א 1027/07 שהוגש 1.2.07, לבקשת רשות הערעור), לפיה דחה בית המשפט (כב' השופטת ע' ארבל) את הבקשה. יחד עם זאת צוין בהחלטה כי:

" יש חוסר בחירות באשר לפרשנות החלטתו של בית המשפט המחוזי, והאם היא מתייחסת גם להליכים שנקטו המבקשים באשר למשיב 2 מכוח היותו אורגן במשיבה 1 ומכוח דיני הרמת מסך ולא מכוח ערבותו האישית למשיבה 1" (שם, פסקה 4).

כן צוין בהחלטת כב' השופטת ארבל:

" אם אך הדברים אינם בהירים על המבקשים לפנות לערכאות הרלוונטיות לצורך הבהרה או מתן פרשנות להחלטה, ובקשת זו אינה המסגרת הראויה לכך" (שם, סייפא פסקה 4).

7.         לאור החלטה זו פנו המשיבים לבית משפט השלום בחיפה בבקשה לקיום דיון לגבי המשך התביעה.

8.         ביום 25.6.08 יצאה מלפני בית משפט השלום בחיפה בתיק הנ"ל החלטה בה נקבע קדם משפט ליום 23.4.09, כמו כן ניתן צו להגשת תצהירי עדות ראשית.

מכאן הבקשה שלפני.

דיון

9.         נקודת המוצא לדיון בבקשה זו הינה האם יש בפניית המשיבים לבית המשפט השלום בחיפה להמשיך את בירור התובענה שם, משום בזיון בית המשפט לגבי ההחלטה מיום 10.12.08 - היא "ההחלטה המפסקת".

לאחר ששמעתי את ב"כ הצדדים נראה בעיני כי דין הבקשה להתקבל, ובתוך כך אף הבקשה לעיכוב ההליכים בית משפט השלום בחיפה. אפרט.

10.       החלטת כב' השופטת בן עמי הינה החלטה אופרטיבית, הקובעת כדלקמן: